מתכננים חופשה בצפון הולנד? להלן טיפים לחמישה ימים מלאים של טיולים בצפון הולנד הנפלאה!
התחלנו את הטיול ברגל שמאל כאשר אחת מהמזוודות נשארה בארץ מסיבה לא ידועה (הגיעה שלושה ימים אחרינו). תודות לפספורטכרד שהיו יעילים (אם כי איטיים לענות לטלפון במיוחד כאשר כל שניה עולה כמו שעה).
ישנו בEuroparcs de rijp, שנבחר בעיקר בגלל גמישות ביציאה וחנייה ליד הבקתה. מקום חביב אבל לקחת בחשבון שבבקתה חם מאד ואם צריך לפתוח חלונות לאוורור, אתם מסתכנים במתקפת יתושים נוראית.
ביום הראשון לטיול (שלישי) התחלנו בתדלוק בסופר (כמה דקות נסיעה לכפר ליד) ומאוחר יותר נסענו לזאנס ושם פגש אותנו גשם – מקום נהדר לטייל בו בשמש, קצת פחות נעים בגשם. אחר כך החלטנו לקפוץ לאלקמר ולדגום את שוק הגבינות (באוגוסט בשלישי בערב בין 19-21). חנינו בחניון מתחת לדקתלון (יש לשים לב לשעות סגירת החניון בהתאם ליום) שם גם הצטיידנו במעילי גשם. הלכנו כמה דקות לכיוון השוק (שעה לפני כבר עומדים אנשים על הגדר לתפוס מקום) – אנחנו היינו במרדף אחרי מקום יבש לשבת בו ולאכול ארוחת ערב. מצאנו בסוף מקום מאד נחמד קצת אחרי השוק ואח"כ כשנרגע הגשם, הלכנו לראות את השוק – חביב אבל לא יותר מזה לדעתינו.
ביום השני לטיול (רביעי) נסענו ללינדסהוף – היינו כחצי יום וראינו אולי רבע מהפארק. מקום מדהים לילדים אולם כיוון שזה יום השמש היחיד כמעט שהיה השבוע, היה עמוס – תור כמעט בכל מקום. אחר כך נסענו להופדרופ, לצורך השלמת ביגוד אבל הגענו מאוחר כשהכל כמעט נסגר. לקחנו טייקאווי מshabu shabu בעקבות המלצה שקראנו כאן – היה אחלה. מומלץ בעיקר לאור העובדה שקשה למצוא משהו שהוא לא צ'יפס בכל מקום.
ביום השלישי (חמישי) התחלנו בזאנדם (לא התייאשנו מהשלמת הביגוד…) כשלכל מקום ליווה אותנו גשם. נראית עיירה חביבה עם פוטנציאל שיטוט, אבל לא בגשם. משם נסענו לחוות הגבינות של קלרה מריה – כשהגענו היתה קבוצה בפנים ופנינו לאחת הקופאיות בשאלה איך אפשר לקבל הסבר על תהליך ייצור הגבינות – בשיא הנחמדות היא עזבה את הקופה ולקחה אותנו לחדר ייצור הגבינות תוך כדי שהיא מתנצלת שהיא לא בקיאה בכל הפרטים. נתנה לנו הסבר שמבחינתינו היה לגמרי מספק, נתנה לנו זמן לתרגם לילדים ואח"כ לקחה אותנו לטעימות. גבינות טעימות, להבנתינו לא מאד יקרות. קנינו שם שני טעמים (ארזו לנו בוואקום כדי שלא יסריח את המזוודה) ועוד כמה מזכרות והלכנו להאכיל את העגלים (אפרופו סרחון) אבל סופר נחמדים שם ומאד מומלץ. את היום סיימנו בטירת מיודן – הגענו מאוחר, כשעתיים לפני הסגירה – מומלץ להגיע לפני – הילדים נהנו מאד (גם אנחנו). היתרון היחיד בלהגיע בכזאת שעה הוא שמצאנו חנייה ממש ליד הטירה אבל העיירה עצמה נראית חמודה מאד ושווה סיור רגלי (שלא עשינו בגלל הגשם והשעה). התכנון המקורי היה לנסוע משם לפסטיבל הכדורים הפורחים אבל מזג האוויר ביאס אותנו אז חזרנו לכפר.
היום הרביעי לטיול (שישי) היה מבחינתינו אחד הימים המיוחדים ומומלץ מאד לעשות את הנסיעה הארוכה לאי טסל. קנינו באינטרנט בבוקר כרטיסים למעבורת, חנייה באי וכרטיסים לאקומר. במקום לנסוע ישר לאקומר, נסענו קודם לde koog וישבנו שם לאכול במסעדה שיש בה גם משחקים לילדים (והם אפילו קיבלו מתנה בובת ברווז חמודה). משם חזרנו לאקומר כדי לא לפספס את שעת ההאכלה האחרונה של כלבי הים.
אחרי התלבטות, את היום האחרון (שבת) בילינו באמסטרדם. חנינו בחניון P+R הקרוב אלינו ומשם ברכבת לתחנה המרכזית. עשינו סיבוב רגלי דרך הדאם (כולל צילומים עם המתחפשים התורנים), הקלוורסטראט ושוק הפרחים הצף. ישבנו לאכול בpasta factory (יש תפריטים בעברית ומנות כשרות למי שרלוונטי לו) וחזרנו באותו מסלול כי הילדים היו עייפים. מאותה סיבה ויתרנו על נמו. הוכתר כיום הפחות מוצלח. חזרנו יחסית מוקדם לכפר וניצלנו הפוגה בגשם כדי סוף סוף לדגום את מגרש המשחקים ולטייל בכפר.
אומנם הנהיגה בהולנד לא מסובכת אבל מצאנו אותה מתישה, בין בדיקת הראייה הבלתי פוסקת כדי לחפש את שלטי המהירות המותרת לשמירה עליה. לכן גם התרכזנו בצפון הולנד ולאתרים קרובים יחסית למקום הלינה שבחרנו. הפעלנו כל הזמן את וויז ונעזרנו גם בparcopedia למציאת חניה (גם הפיצ'ר של וויז למציאת חניון קרוב עובד לא רע).